הדרשה רבי יהודה בר סימון פתח: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה: (תהלים סח ז). מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות כ יא) אמרה לו: מה הוא [...]
לרב חיים שלומות ואור אני יושב כאן. בתוך בית המדרש הטוב והחמים. מבולבל וקצת נבוך מהדברים שכתבת לאחרונה. כמו שכתבתי - אני יושב כאן בבית המדרש, המבנה חדש, אבל התוכן יחסית קלאסי ומסורתי. הספר הכי נקרא פה הוא גמרא עם ראשונים ואחרונים - כרגע מסכת גיטין. אני מניח שאתה מכיר את הישיבה ואתה יודע שלא [...]
להדסה הנה תשובה לאגרת הראשונה, הקצרה שלך, אני כותב אותה כ'פרשנות' צמודת טקטס. .... ״חייב כל אחד מאתנו לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי״ (ציטוט שלי [ח.ו]) - מדוע חייב? מי יוצר את המחויבות הזו? נראה כאילו הולכת מהלך שמכוון לחפוש פנימי, לברור נוקב של אדם עם נשמתו ראשית, זו, פחות או יותר, לשון מדרש [...]
(פרק רביעי ואחרון) מנח לאברהם - תקציר הפרקים הקודמים 'עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ... עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם' (אבות פרק ה משנה ב). בשבועיים האחרונים אנו עוקבים אחר המעבר מנח לאברהם. מעבר דרמטי ואירוע מכונן של עידן חדש, שבו טמון זרע ההיבדלות של אמונת ישראל מהאמונה האוניברסלית. למרבית ההפתעה, הסיפור הזה הוא רלוונטי ואקטואלי [...]
לחיים החילונית עשויה להיות בעלת עוצמה אמונית לא פחות מהדתיות. היא קצה התפילה הדמומה כשהנמען נעדר, והעדות היחידה לקיומו היא הערגה שיתקיים - אותם כיסופים שמכריחים את הלב להאמין . כוח המשיכה מכריח - כמו מגנט נסתר שמכוחו כדור האדמה מסתובב סביב השמש - והוא הסתובב גם כשבני אדם לא ידעו על כך דבר. ובכך איננו [...]
התכתבות תגובתה של הדסה טל למאמרים של השבוע שעבר על 'מנח לאברהם', טלטלו אותי. דבריה היוצאים מן הלב, נגעו בי ועוררו אותי לחשבון נפש כללי, שאותו גם כתבתי. הנה לפניכם דבריה ודברי. ההתכתבות הזו יקרה לי מאוד. על שיח כזה חלמתי כשיצאתי לדרך עם הבלוג. תודה לך הדסה! ובהזדמנות זו תודה לכם הקוראים. אתם יותר [...]
דתיות וחילוניות הדתות כולן הן ואריציות על נושא אחד – הייאוש מהעולם ומהאדם, שעיקרו מצוקת המודעות לסופיות החיים האנושיים, המחוללת חוויה קיומית של 'אבלות', וממילא, את הכמיהה לנחמה מטאפיזית. ייאוש זה מתעצם על ידי הוודאות שאין בכוחו של האדם לגאול את עצמו ואת העולם. המסקנה לפיכך, היא ביטול ערך העולם והתבטלות האדם לפני האלוהים. אחת [...]
תזכורת וקריאת כיוון בשבוע שעבר נפגשנו עם תיעוד מדרשי של אחת מפרשות הדרכים הגורליות של ההיסטוריה האנושית. בפרשת דרכים זו נפרדת דרכו של אברהם מזו של נח. זהו אירוע מכונן של חניכה ומעבר, וממנו מתחיל עידן חדש, בו טמון זרע ההיבדלות של אמונת ישראל מהאמונה האנושית האוניברסלית. השבוע אוסיף שני פרקים למסכת זו. במאמר זה, [...]
מנח לאברהם – מסכת אחת, 4 פרקים בשבוע שעבר נפגשנו עם תיעוד מדרשי של אחת מפרשות הדרכים הגורליות של ההיסטוריה האנושית – המעבר מנח לאברהם, מבן קטן לבן גדול, מאוהב מוצל לאוהב מציל. השבוע אוסיף שני פרקים למסכת זו. ב'למי קראת תמים' אבקש להראות שהמעבר מנח לאברהם הוא מעבר מעמדה דתית להתהלכות אמוהית. בשני 'לא [...]
פתיחה בפרשות נח ולך לך אנו שבים אל אחת מפרשיות הדרכים המכוננות של התרבות האנושית: המעבר מנח לאברהם, מבני נח לבני אברהם. המעבר מהאמונה האנושית הקדומה, שנח הוא נציגה המובהק, לאמונה הישראלית החדשה, שאברהם הוא מבשרה. המעבר הזה הינו גם סיפור מאבק הניטש עד היום בין שתי צורות אמוניות ושתי תבניות דתיות. השבוע נפגש עם [...]