שמי חיים וידל. במרוקו נולדתי. לישראל עליתי. בקרית שמונה צמחתי. בחיפה גדלתי. בצבא התבגרתי. עם סמדר ביתי בניתי. בילדים שמונה ובנכדים מתוקים התברכתי. איתה במזרח, ארוכות טילתי. במושב 'בית לחם הגלילית' להיות חקלאי נסיתי. באוניברסיטת חיפה, בפילוסופיה ומחשבת ישראל נשביתי.  לירושלים ללמוד עליתי. בירושלים ובית אל בישיבה למדתי. בעלי, במבשרת, ביפו ועוד ועוד, לימדתי. בכפר בתיה אהלי נטיתי. ליפול ברשת ולפתוח בלוג החלטתי. והנה אני כאן לכוד ומפרפר להנאתכם. סיימתי.

יש לי שלוש אהבות: הבית, התורה, פעילות גופנית.

הבלוג הזה ישמור על צניעות בעניני הבית והפעילות הגופנית, אך יהיה גלוי כמעט לגמרי בעניני התורה.

כשאני אומר 'תורה' אני מתכוון לפעילות הרוחנית הפשוטה והמופלאה של לימוד בצוותא, של חברותא, של דיאלוג, של שיח. כשאני אומר 'תורה' אני מדבר על אהבה ומעשה אהבה על אינטימיות וברית.

אי אפשר להתחמק מהמשמעות המתחיבת מכך.  התורה ב'הא' הידיעה היא התורה של איש אל רעהו, של פנים בפנים, של עין בעין, תורה שבעל פה ולא תורה שבכתב.

אמנם 'מה שהלב חושק הזמן (והמקום) עושק' וברבות השנים נתפרדו חבילות רבות, נפוצו לכל עבר חבורות נעימות ופוריות, וכדברי השיר:
'כולם נשא הרוח, כולם סחף האור,
שירה חדשה את בוקר חייהם הרנינה /
ואני, גוזל רך,
נשתכחתי מלב תחת כנפי השכינה'.

ואני אף שאיני גוזל ובודאי לא כל כך רך, החלטתי לנסות ולחדש קשרים וחברויות, חברותות וחבורות. ובאותה הזדמנות אני מזמין את כל מי שלבו חפץ להצטרף.

באתר זה אשתדל לשתף אתכם במתרחש בבית מדרשי האישי. אם הדברים ידברו אליכם ויגעו בכם. אם יווצר שיח דיאלוגי בינינו כולנו. אם הוא יהפוך לבית המדרש שלנו. אם נתברך בעציו ובפירותיו. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, ותודה.

הבה נצא לדרך

חיים וידל