פתיחה 'נר מצוה' הוא חיבור קצר על חנוכה שכתב המהר"ל. הוא פותח בהקדמה היסטוריוסופית, שהמקור שלה הוא חזיונו של דניאל, בו מופיעות ארבע המלכויות ששעבדו את ישראל, בדמות ארבע חיות: בבל – נשר; מדי – דב; יוון – נמר; רומי - אדם. המהר"ל מבאר-מפענח-דורש את החזיון הזה, כחושף את מהותה ויעודה של כל מלכות, ואת [...]
חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך חנוכה זה שאנו בעיצומו הוא חורפי למהדרין. ההדלקה על פתח הבית הפונה אל רשות הרבים, כרוכה במסירות נפש של ממש, אך שכרה בצידה. בלילה החורפי המעונן והקודר הופכים הנרות למרגליות אור צפות בעלטה. הקור החודר גם מבעד לבגדי החורף, מעביר צמרמורת לאורך הגו כולו, המתלכדת באופן מפתיע עם התנועה [...]
נס לא קרה לנו אחד משירי חנוכה שלמדתי בגן (החילוני – לשם הגילוי הנאות) שלי, שמגיח מתוך קרבי, מידי שנה לקראת חנוכה, ומתנגן (ושמא 'מזדמזם') בי בעל כורחי, בבלי דעת, כאילו מעצמו, אני מוצא את עצמי שר אותו, או נכון יותר מושר על ידו, לחן שאי אפשר לגרשו. כוונתי לשיר - 'אנו נושאים לפידים' איני [...]
אחד לוחם, אחד כועס ואחד מפייס ארץ ישראל. כ300 שנה לאחר החורבן. דרשה אקטואלית של פרשת השבוע, מפי רב צעיר בשכונת מעון בבית הכנסת במעון, 'שכונת מצוקה בטבריה תחתית', 'מציתה אש' בלבבות וברחובות. לכאורה הוא 'יורה לכל הכיוונים', תוכחתו פונה אל כל חלקי הציבור, אך ברור שעיקר התוכחה מופנית אל המנהיג הנוכחי - רבי יהודה [...]
אגדה והלכה – רגל פה רגל שם יש אומרים: להלכה פנים זועפות וקפדניות, שמרניות ואף נוקשות. ההלכה היא עקב הרגל האחורית שבקרקע. לאגדה פנים שוחקות ומקלות, פתוחות ואף חדשניות. האגדה היא הרגל הקדמית המונפת באויר קדימה. יש אומרים: ההלכה היא המצפן וההגה של ספינת חיינו, והאגדה היא התורן והמפרש שלה. על פי הדימוי הראשון, האגדה [...]
את הדברים הבאים כתבתי בחום לבי כשעננת פינוי עמונה תלויה מעלי ורובצת בלבי. הלואי ואתבדה ואתבזה על פזיזותי. הסיפור הראשון במחרוזת סיפורי החורבן במסכת גיטין, פותח ומכריז: אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים'. אבל הוא מסתיים בהכרזה נוספת: 'ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו'. לא הבאתי את הסיפור [...]
היסטוריופוביה – מחלה ישראלית, או, ההסטוריה כסיוט בראשית פרק כח (י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: (יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: (יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (יג) וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵי [...]
חלום או סיוט? וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם... מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שָׂרָהּ של בבל עולה [ויורד] ושל יוון עולה [ויורד]... ושל אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה [...]
העם ועמונה ואני בשעה שאני כותב את היומן, מהדהדות בחלל התקשורת השמועות שפינוי עמונה קרב ובא. הן מהדהדות גם בראשי ובלבי. איני יכול להתעלם מהם. קצת מתביש שאני חלק מ'עולם כמנהגו נוהג'. זה ממש כואב לי. ראשית, מפני שבני וכלתי וילדיהם – נכדי גרים בה. שנית, מפני הזכרונות של הגרוש המשפיל מגוש קטיף וארועי עמונה [...]
למה מתאוה הקב"ה לברוא העולם / להיות לו דירה בתחתונים / לתפלתם של צדיקים / לתפלתם של ישראל / שיהיו ישראל עמלים בתורה לברוא את העולם במדבר רבה (וילנא) פרשה י ד"ה א איש או איש או אשה כי יפליא וגו' הה"ד (שה"ש ה) שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו - זה העולם שנשתוקק הקב"ה [...]