קריאות תיאולוגיות ב'בגדי המלך החדשים' נפתח בסיום הסיפור בתרגומו של דוד פרישמן: והמלך התפשט את בגדיו, והנוכלים עשו בידיהם כה וכה ויהיו כמלבישים את המלך את הבגדים החדשים, אשר לא היו ולא נבראו, והם כמלבישים אותו בגד בגד לבדו, איש אחרי אחיו ואיש אחרי רעהו, ויהי הם תופשים אותו במֹתניו ויהיו כקושרים אל מתניו את [...]
בכל יום וצאת בת קול מאושוויץ ואומרת: 'אוי להם לבריות מעלבונה של שואה'! ואלה מקצת אמריה: אתם היושבים באין מחריד / במשכנות מבטחים / אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד / בשובכם הביתה עם / הדמדומים / התבוננו וראו הזהו אדם / העובד בביצה הקרה / הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם / למען פת – [...]
הכרח וחופש, עבדות וחירות, התמכרות ודרור (מילון קצר לקראת פסח[1]) א – הכרח וחופש הכרח – המציאות הטבעית והמלאכותית האובייקטיבית, ישותה, נתוניה וחוקיה. חיים על פי החוקיות והחוקים, הינם חיים רציונליים, אך עדיין חסרי 'שאר רוח'. חופש - יסודו, המודעות להכרחים וההכרעה לא להשלים עמם לגמרי אלא לתמרן במסגרתם ואף לפעול בניגוד לנתונים מסוימים הכלולים [...]
אֲדוֹנֵי הָאֶ-לוֹהִים את הדברים הבאים התעוררתי לכתוב בעקבות הדיון (והתגובות שנוספו לו) שהתקיים מעל דפי 'שבת' בין ניר מנוסי לבין ברוך כהנא, על ספרו של ברוך כהנא 'אורות האדם והנפש | משנתו הפסיכולוגית של הראי"ה קוק וכלים ליישומה'. הדיון הזה פתח אצלי פצע שלמען האמת מעולם לא זכה להיסגר. דברי הם הבעת כאב ומחאה על [...]
הרהורים על ההתגלות התגלות והתעגלות ההתגלות מכוונת אל, פונה אל. היא נשלמת רק בהתקבלותה על ידי הנמען שלה. היא נעלמת כהרף עין לאחר התקבלותה על ידו. התביט עיניך בברק ואיננו. בעקבותיה מגיע בדרך כלל 'חטא עגל' כזה או אחר. נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. עליה לצורך ירידה לצורך עליה. צמצום לצורך בריאה. שבירת כלים לצורף [...]
פרסונליות ואימפרסונליות פרק רביעי - מונותאיזם ופנתאיזם, זעיר אנפין ואריך אנפין, יחס אישי ויחס עצמי בפרק זה (רביעי ואחרון בסדרה זו) אגיע, מתוך הליכה בעקבי הראי"ה, בסוגיות מצרניות, לדיון ואף ל'הכרעה' במחלוקת בין פרסונליות לאימפרסונליות בה דנתי בפרקים הקודמים של הסדרה, כמו כן, אשתף אתכם בהבחנה שהתחדדה לי במהלך החשיבה והכתיבה. ההבחנה בין 'יחס עצמי' [...]
זהו הפרק השלישי בסדרה. גם בו איני דן בסוגיה במישור התיאולוגי, אלא מפרספקטיבה אישית, פנומנולוגית וציבורית.יש בפרק זה חפיפה לדברים שנכתבתי בפרקים הקודמים והכנה לפרק הרביעי והאחרון (בינתים). אמונתי כשאני מתבונן באמונתי האימפרסונלית ומנסה להנהירה לעצמי, אני מוצא שהיא אינה ביטוי של תיאולוגיה או אידיאולוגיה ואף לא של אג'נדה חינוכית או מחשבה פוליטית, אלא היא [...]
פרק שני – על מה בעצם מדובר ואיך זה נוגע לאמונת ההשגחה הפרטית, לתפילת הבקשה האישית ולאמונה ולעבודת ד' בכלל? בפרק הראשון, הבאתי את השיח שהחזיר אותי אל הסוגייה. בעקבותיו, התעוררתי לנסות לחשוב מחדש ולדייק על מה בעצם מדובר? על מה בעצם המחלוקת? מהן ההשלכות שלה? התחלתי ב'על מה לא מדובר' כדי לסקל 'אבני נגף' [...]
פרק ראשון - על פרסונליות, אינטימיות ואלימות איכשהוא, לאחר אתנחתא ארוכה, יצא לי בזמן האחרון לעסוק שוב בסוגיה של ההבדל והמחלוקת בין השפה האמונית – דתית הפרסונליות לבין זו האימפרסונליות. חיפשתי ומצאתי בבית גנזי המחשב שלי תיקיה בנושא ונמשכתי לכתוב על כך. עד כה מדובר בשלושה פרקים. הנה הפרק הראשון שהינו סיכום השיח ממנו התחיל [...]
אחדות ושניות שתי השקפות העולם הכלליות הקוטביות, הן, השקפת האחדות והשקפת השניות (מוניזם ודואליזם). מן העבר האחד - אחדות, הכללה, שוויון ושלום. מן העבר השני - שניות, הבדלה, היררכיה ומלחמה. ובאופן המגלה את העדפתנו – אמת אובייקטיבית, עמוקה, עצמית, מזה ואמת סובייקטיבית, שטחית, אינסטרומנטלית, מזה. מן המפורסמות שהאחדות היא הלוז של תורת הראי"ה קוק והיא [...]