אֲדוֹנֵי הָאֶ-לוֹהִים את הדברים הבאים התעוררתי לכתוב בעקבות הדיון (והתגובות שנוספו לו) שהתקיים מעל דפי 'שבת' בין ניר מנוסי לבין ברוך כהנא, על ספרו של ברוך כהנא 'אורות האדם והנפש | משנתו הפסיכולוגית של הראי"ה קוק וכלים ליישומה'. הדיון הזה פתח אצלי פצע שלמען האמת מעולם לא זכה להיסגר. דברי הם הבעת כאב ומחאה על [...]
הרהורים על ההתגלות התגלות והתעגלות ההתגלות מכוונת אל, פונה אל. היא נשלמת רק בהתקבלותה על ידי הנמען שלה. היא נעלמת כהרף עין לאחר התקבלותה על ידו. התביט עיניך בברק ואיננו. בעקבותיה מגיע בדרך כלל 'חטא עגל' כזה או אחר. נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. עליה לצורך ירידה לצורך עליה. צמצום לצורך בריאה. שבירת כלים לצורף [...]
פרסונליות ואימפרסונליות פרק רביעי - מונותאיזם ופנתאיזם, זעיר אנפין ואריך אנפין, יחס אישי ויחס עצמי בפרק זה (רביעי ואחרון בסדרה זו) אגיע, מתוך הליכה בעקבי הראי"ה, בסוגיות מצרניות, לדיון ואף ל'הכרעה' במחלוקת בין פרסונליות לאימפרסונליות בה דנתי בפרקים הקודמים של הסדרה, כמו כן, אשתף אתכם בהבחנה שהתחדדה לי במהלך החשיבה והכתיבה. ההבחנה בין 'יחס עצמי' [...]
זהו הפרק השלישי בסדרה. גם בו איני דן בסוגיה במישור התיאולוגי, אלא מפרספקטיבה אישית, פנומנולוגית וציבורית.יש בפרק זה חפיפה לדברים שנכתבתי בפרקים הקודמים והכנה לפרק הרביעי והאחרון (בינתים). אמונתי כשאני מתבונן באמונתי האימפרסונלית ומנסה להנהירה לעצמי, אני מוצא שהיא אינה ביטוי של תיאולוגיה או אידיאולוגיה ואף לא של אג'נדה חינוכית או מחשבה פוליטית, אלא היא [...]
פרק שני – על מה בעצם מדובר ואיך זה נוגע לאמונת ההשגחה הפרטית, לתפילת הבקשה האישית ולאמונה ולעבודת ד' בכלל? בפרק הראשון, הבאתי את השיח שהחזיר אותי אל הסוגייה. בעקבותיו, התעוררתי לנסות לחשוב מחדש ולדייק על מה בעצם מדובר? על מה בעצם המחלוקת? מהן ההשלכות שלה? התחלתי ב'על מה לא מדובר' כדי לסקל 'אבני נגף' [...]
פרק ראשון - על פרסונליות, אינטימיות ואלימות איכשהוא, לאחר אתנחתא ארוכה, יצא לי בזמן האחרון לעסוק שוב בסוגיה של ההבדל והמחלוקת בין השפה האמונית – דתית הפרסונליות לבין זו האימפרסונליות. חיפשתי ומצאתי בבית גנזי המחשב שלי תיקיה בנושא ונמשכתי לכתוב על כך. עד כה מדובר בשלושה פרקים. הנה הפרק הראשון שהינו סיכום השיח ממנו התחיל [...]
אחדות ושניות שתי השקפות העולם הכלליות הקוטביות, הן, השקפת האחדות והשקפת השניות (מוניזם ודואליזם). מן העבר האחד - אחדות, הכללה, שוויון ושלום. מן העבר השני - שניות, הבדלה, היררכיה ומלחמה. ובאופן המגלה את העדפתנו – אמת אובייקטיבית, עמוקה, עצמית, מזה ואמת סובייקטיבית, שטחית, אינסטרומנטלית, מזה. מן המפורסמות שהאחדות היא הלוז של תורת הראי"ה קוק והיא [...]
מעשיה ישנה חדשה וכמה 'רמזים' שנמצאו לאחריה 'אבא שלי' - (כפי שסופר על ידי שני בניו – תאומיו) אבא שלי היה אבא שלי הרבה לפני שנולדתי. מגיל צעיר הוא חלם להיות אבא. יותר מזה, הוא חלם להיות אבא שלי. הוא חלם עלי, עלי ממש, כמו שאני, לפרטי פרטים. הוא דמיין ופינטז אותי מכף רגל ועד [...]
ממלחמה לשלום יש לי חלום - שלום בעולם הרגיל של המחשבה מוכרחים הפרינציפים להיות סותרים זה את זה, ודווקא מסתירתם יבוא הבניין הרצוי. הסתירה מביאה לידי הכרעה. וההכרעה מביאה לידי ריכוש [רכישה] של אוצרות מקובצים מ-עברים. והחיים הרוחניים מתברכים בעושר גדול. יש אמנם עולם עליון ברומה של המחשבה, ששם כבר השלום מושקף, ודווקא מתוך ברכת [...]
עקבי ראי"ה / צלילי צ'לו קודרים משביתים את שמחת החג[1] חג סוכות, זמן שמחתנו, שמחת אסיף תבואות השדה, ושמחת האסיף הרוחני של עבודת הימים הנוראים, הינו השיא של שני מהלכי קדושת הזמנים הישראלית: ה'רגלים' (פסח – שבועות – סוכות) וה'ראשים' (חגי תשרי). 'ושמחת בחגך והיית אך שמח', בשמחה כפולה, טבעית ורוחנית - סוכות ממש וענני [...]