משל ונמשל המשל הוא אחד מדרכי המלך של מדרש האגדה. העמימות והחידתיות של המשל-הסיפור, קוראים לנו להתבונן בו היטב, להקשיב לקולות הבוקעים ממנו ולנסות ללמוד ממנו לפי כוחנו. להלן ארבעה משלים שונים על יציאת מצרים. יש להם מכנה משותף, אך יש לכל אחד מהם את הזווית הייחודית לו ואת המסר המיוחד שלו. כל משל הוא [...]
דיאטה של קדושה הכל תלוי במזל... המרכזיות וכובד המשקל של הלכות הכשרות בתודעה הדתית ובהוויה הדתית (ולא רק העממית...) שעל פיה, 'יהודי אוכל כשר', זו הגדרה של יהודי, ולא תיאור של מצב. ובדרך השלילה – רק מי שאוכל כשר הוא יהודי... תודעה זו אינה עומדת במבחן הביקורת התורנית הלמדנית. רק לדוגמה יש רק מעט [...]
דרשה ברכה לכבוד ברית המילה של רז מנחם וידל נ"י בן מרדכי והודיה (א' אדר ב' תשפ"ד) רז מנחם כשהתבשרתי הבוקר על השם 'רז מנחם' נפעמתי והתמלאתי שמחה. השם הזה במובן הפשוט ביותר שלו אומר הכל. בימים אלה, כולנו חשים את הצער והכאב של כנסת ישראל ש'בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם'[1], [...]
מים מבארו של בארי בארי צימרמן, תלמיד חכם ארץ ישראלי חַלוֹנִי (ולא 'חילוני'), קרא לפסוקים והם באו אליו, התישבו לו על כף ידו, הוא התבונן בהם באהבה וללא משוא פנים הקשיב להם ברצינות ובחיוך, ודרש אותם להפליא. בדרשה המקסימה שלו לפרשת ויקהל[1], הוא דורש את הפסוק: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם [...]
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם, לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. טו שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם [...]
החושן והאורים ותומים (כט) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְהוָֹה תָּמִיד: (ל) וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה תָּמִיד: (שמות פרק כח) חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הוא אחד [...]
כי נפלתי קמתי, אבל…אחת התכונות הכי אנושיות שאני מכיר (מעצמי…) היא חוסר היכולת להצליח 'לפגוע בול' בפעם הראשונה. לא זו בלבד, אלא שהדרך להצלחה, רצופה נפילות 'שבע ייפול צדיק' ורק אז 'וקם. ולא רק נפילות, אלא כישלונות. 'אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם'. לא רק כישלונות, אלא גם משברים, ייסורים [...]
דברים אלה נכתבים בהשראת הפוסט של יותם הכהן והתגובות אליו. חשבתי שנכון להרחיב ולהעמיק מעט את תגובתי אליו. לפני יותר ממאה שנים כתב הרב קוק: מה יש עכשיו בעולם? וכי מפני שאין שום איש, ושום למדן ביחוד, רוצה להביט מה שיש עתה בעולם, וכי בשביל כך, גם אנכי לא אביט? לא! אני אינני משועבד לרבים. [...]
כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו [ירושלמי יומא פ"א ה"א] פתיחה – מילון חיוּת – יצריות ויצירתיות – 3 היצרים. החיים מתגלים בחיוּת, בתסיסה, בתנועה, שראשיתה ב'ריצה' - ברצון (מרוץ החיים) – ביצריות וביצירתיות. להופעה המתוקנת של החיוּת קראו חכמים – 'יצר טוב' ולמקולקלת – 'יצר רע'. בית המקדש הוא הביטוי [...]
ברית הגורל, ברית היעוד, ברית הדרך כדי להמשיג את הקשר בין היהודים ברחבי העולם, טבע הרב סולובייצ'יק את המושגים "ברית גורל" ו"ברית יעוד"[1]. ברית הגורל היא תחושת האחווה הטבעית עִם עָם ישראל, על כל בניו ובנותיו באשר הם. הדימוי המובהק של ברית זו הוא המשפחה, הבית; אנו משפחה אחת הקשורה בקשר דם. ברית הגורל נחקקה [...]
