אשר גאלנו בימים ההם בזמן הזה דברים שכתבתי ממש מזמן והתפרסמו באחד הגליונות של כתב העת 'צהר'. קשורים למאמר 'על הנסים' אע"פ שכתובים בסגנון אחר. א. חיפזון, נס ופסח חיפזון הוא גם לשון שטחיות, "ואני אמרתי בחופזי", ואפילו לשון פחד, "אל תיראו ואל תחפזו". נס הוא גם מלשון מנוסה, "הים ראה וינוס", אמנם גם – "ויוגד למלך [...]
לשביעי של פסח – על הנסים ועל הנפלאות בימים ההם בזמן הזה משנכנס 'שמות' מרבים בנסים המעבר מספר בראשית לספר שמות, שב ומטלטל אותי מידי שנה. עבורי זהו מעבר מסיפור אנושי מרתק ונוגע, המתרחש במרחב הטבעי ואף הביתי, לסיפור אלוהי מרעיש ונשגב, שכל כולו נסים ונפלאות אותות ומופתים. אפילו לפרשות 'בראשית' ו'נח' המספרות את הסיפור [...]
התכתבות 2 - על 'אהבת חינם' לאחר אותו הפסח (ראה התכתבות 1 - חירות חפש דרור) שלחתי אגרת לחברי מורי ורבי אליעזר מלכיאל ובו חלקתי איתו רשמים מליל הסדר, בו שוחחנו על 'אהבת חינם' של הקב"ה לעם ישראל ומתוך כך על המובן והמשמעות ואף על ההיתכנות של 'אהבת חינם'. הנה דברי ותשובתו הרמתה. אהבת חינם [...]
התכתבות 1 - חירות, חופש, דרור לפני כעשר שנים, לקראת פסח, שלחתי אגרת לחברי לקבוצת הלימוד האגדתית 'כנה' עם הרהורים (די כבדים, צריך להודות, מסוג הדברים שאחרי שאני כותבם, אין לי כח לקראם...) על חירות. חברי מורי ורבי יהודה ליבס הגיב לאגרת זו בשרטוט קצר, אך חי ועסיסי של חירות (מסוג הדברים שתמיד כיף לקרוא [...]
חופש וחירות, עצמיות ואין רשמים ומחשבות מתוך לימוד דרשתו של הרב שג"ר, 'בין פורים לפסח', 'זמן של חירות', עמ' 163 מילון רצון – ההיפך מהכרח או צורך או אדישות (מקריות / אקראיות) חופש – רצון חופשי, בחירה חופשית, 'רשות ויכולת', עצמאות חירות – ההיפך משעבוד (להביל מעבדות שהיא לעתים חירות 'בריבוע'). נאמנות לעצמיות. יש להעיר [...]
פרשת ויקרא - אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים עיקרון יסודי לא למימוש והלכה לא למעשה ספר ויקרא, ספר תורת כהנים, פותח בעולות נדבה, ולפני שעובר לשלמים ולקורבנות נוספים, מוזכרת המנחה, הקרבן מן הצומח שהינו הצנוע מכל הקורבנות, ואותו מביא העני שאין בידו להביא קורבן מן הבהמה או לפחות מן העוף. חז"ל לומדים [...]
לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר למה תעקור נטוע? שבוע רע ומר עבר עלי. השבוע פונו תושבי עמונה מבתיהם ומישובם, ובינהם בני, כלתי וילדיהם. המקום התרוקן מתושביו, השקט והקור העידו שהוא פסק להיות ישוב חי של קהילה עירנית ותוססת. תושביו, נעקרו מבתיהם, נתלשו ממנו, והפכו לאנשים ללא מקום, ללא בית. הלב מסרב להאמין [...]
'בני אדם שעשו עצמם אלוהות' 'זה הפיתוי הקדמון – להיות כאלוהים' (הרב מנחם פרומן, דין וחשבון על השגעון) כבוד מלכים מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. למה קוראים להקב"ה מלך הכבוד? שהוא חולק כבוד ליריאיו. מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו, והקב"ה הושיב לשלמה על [...]
הערת פתיחה: את הלימוד התחלתי במדרש תנחומא על פרשתנו, פרשת ויגש, שם ההקשר הוא ערבותו של יהודה לבנימין. במהלכו התברר לי שהדרשה המקורית היא בשיר השירים רבה והיא עוסקת בערבות מזוית שאינה קשורה לפרשה, ואז היה מאוחר מידי להתחיל משהו חדש... ביום חתונתו - זה מתן תורה חז"ל קראו את 'שיר השירים' כשיר אהבה בין [...]
פתיחה 'נר מצוה' הוא חיבור קצר על חנוכה שכתב המהר"ל. הוא פותח בהקדמה היסטוריוסופית, שהמקור שלה הוא חזיונו של דניאל, בו מופיעות ארבע המלכויות ששעבדו את ישראל, בדמות ארבע חיות: בבל – נשר; מדי – דב; יוון – נמר; רומי - אדם. המהר"ל מבאר-מפענח-דורש את החזיון הזה, כחושף את מהותה ויעודה של כל מלכות, ואת [...]