Print Friendly, PDF & Email

 למה מתאוה הקב"ה

לברוא העולם / להיות לו דירה בתחתונים / לתפלתם של צדיקים / לתפלתם של ישראל / שיהיו ישראל עמלים בתורה

 

לברוא את העולם

במדבר רבה (וילנא) פרשה י ד"ה א איש או

איש או אשה כי יפליא וגו' הה"ד (שה"ש ה) שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו – זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו כמה דתימא ועלי תשוקתו. ומנין שכן הוא אומר? שנאמר (בראשית ב) ויכלו השמים והארץ וגו', אין ויכלו אלא לשון תאוה שנאמר (תהלים פד) נכספה וגם כלתה נפשי וגו'

 

להיות לו דירה בתחתונים

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן טז

(טז) ויהי ביום כלות משה. רב אומר: כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר חדש הוא, ורבי שמעון אומר: כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר שהיה נפסק להרבה ימים וחזר לכמות שהיה, זש"ה (שה"ש ה) באתי לגני אחותי כלה, אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים. ברא את האדם וצוה אותו ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב) ועבר על צוויו, [שכך הוא אומר לאדם הראשון אם זכית כשם שאני מלך על העליונים כך אעשה אותך מלך על התחתונים שנאמר (בראשית ב) ויקח ה' אלהים את האדם, אין לשון ויקח אלא לשון עלוי (תנחומא (ורשא) בחוקותי ג)] אמר ליה הקב"ה כך הייתי מתאוה שיהא לי דירה בתחתונים כמו שיש לי בעליונים ודבר אחד צויתי אותך ולא שמרת אותו, מיד סלק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון מנין דכתיב (בראשית ב) וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן, כיון שעברו על הצווי סלק שכינתו לרקיע הראשון, עמד קין והרג להבל מיד סלק שכינתו לרקיע שני כו'. אמר הקב"ה שבעה רקיעים בראתי ועד עכשיו יש רשעים לעמוד בה מה עשה קפל את כל הדורות הראשונים הרשעים והעמיד אברהם כיון שהעמיד אברהם סיגל מעשים טובים ירד הקב"ה מן רקיע שביעי לששי עמד יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח ירד מששי לחמישי כו' (שם) עמד משה והורידה לארץ שנאמר (שמות יט) וירד ה' על סיני וכתיב (שה"ש ה) באתי לגני אחותי כלה, אימתי כשהוקם המשכן.

 

לתפילתם של צדיקים

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס עמוד ב

רב אסי רמי, כתיב: (בראשית א') ותוצא הארץ דשא, בתלת בשבתא,

וכתיב, (בראשית ב') וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, במעלי שבתא?!

מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע, עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים, וירדו גשמים וצמחו;

ללמדך: שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.

רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא, שדי ביה ביזרני ולא צמח, בעא רחמי – אתא מיטרא וצמח,

אמר: היינו דרב אסי.

ילקוט שמעוני יונה רמז תקנ

והיה יונה שלשה ימים ושלשה לילות במעי הדג ולא התפלל,

אמר הקב"ה אני הרחבתי לו מקום במעי דג זכר כדי שלא יצטער, והוא אינו מתפלל?

אני מזמן דגה מעוברת שס"ה אלפים רבבות דגים קטנים כדי שיצטער ויתפלל לפני,

מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים,

באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת…ובלעתו הדגה והיה בצער גדול מתוך הדוחק ומתוך הטנוף,

מיד כוון לבו בתפלה, שנאמר ויתפלל יונה וגו' במעי הדגה,

א': רבון העולמים אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח אם אסק שמים וגו'.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד א

א"ר יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.

א"ר יצחק: למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר?

מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום,

כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות.

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ח ר' יהודה

ר' יהודה בן סימון בשם ר' שמעון בן אלעזר אמר: מפני מה נתעקרה רבקה?

  1. כדי שלא יהיו אומות העולם אומרים תפלתנו עשתה פירות,

שאמרו לה: (בראשית כ"ד) אחותנו את היי לאלפי רבבה,

עד שהתפלל עליה יצחק ונפקדה, הה"ד (בראשית כ"ה) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו,

בראשית רבה (וילנא) פרשה מה ד"ה ד ויבא אל

ויבא אל הגר ותהר, רבי לוי בר חייתא אמר מביאה ראשונה נתעברה.

  1. א"ר חנינא בן פזי הקוצין הללו אינן לא מתנכשין ולא נזרעים, מאיליהן הן יוצאים ומתמרים ועולים,

החטים הללו כמה צער וכמה יגיע עד שלא יעלו, ולמה נתעקרו האמהות?

ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן:

  1. שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שה"ש ב) יונתי בחגוי הסלע,

יונתי בחגוי, למה עקרתי אתכם? בשביל הראיני את מראיך השמיעיני את קולך,

  1. רבי עזריה משום ר' יוחנן בר פפא כדי שיהיו מתרפקות[1] על בעליהן בנויין,
  2. רבי הונא משם רבי חייא בר אבא כדי שיצאו רוב השנים בלא שיעבוד,
  3. רבי הונא ורבי אבון בשם רבי מאיר אמר כדי שיהנו בעליהן מהן,

שכל זמן שהאשה מקבלת עוברין היא מתכערת ומתעזבת[2].

שכל תשעים שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חופתה, [כיוון שנתעברה נשתנה זיוה (שהש"ר ב ח)]

 

לתפלתם של ישראל

שמות רבה פרשה כא

…ומהו ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו, א"ר ברכיה: יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות, למה? שכיוון שרדפו אחריהם, וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו, שנאמר: ויצעקו בני ישראל אל ה', …באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והיה הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר שנאמר סגר עליהם המדבר, כיון שראו ישראל שהיו מוקפין מג' רוחות, הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר, תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקב"ה שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה',

ולמה עשה הקב"ה להם כך? אלא שהיה הקב"ה מתאוה לתפלתן, אמר ריב"ל למה"ד: למלך שהיה בא בדרך / והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים / שמע המלך והצילה / לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה / היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה / מה עשה המלך / גירה בה הלסטים כדי שתצעוק  וישמע המלך / כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך / אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך.

כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה, שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו, מיד וירא אלהים את בני ישראל, התחיל הקב"ה מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת, ולא היו רוצין, מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב, מיד ויצעקו בני ישראל אל ה', באותה שעה אמר הקב"ה לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם, שנאמר (שיר השירים ב) יונתי בחגוי הסלע, השמיעני קול אינו אומר אלא השמיעני את קולך, אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך.

 

שיהיו ישראל עמלים בתורה

ספרא בחוקותי פרשה א ח

אם בחוקותי תלכו, מלמד שהמקום מתאוה שיהו ישראל עמילים בתורה.

וכן הוא אומר: (יד) לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ: (טו) כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי:(תהילים פא)

ואומר: (יח) לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם: (יט) וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעוֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי: (ישעיה מח)

וכן הוא אומר: (כו) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם: (דברים ה)

מלמד שהמקום מתאוה שיהו עמילים בתורה.


[1] בשה"ש (וילנא) פרשה ב ח, הנוסח הוא: כדי שלא יהו מתרפקות על בעליהן בנויין.

[2] בשה"ש רבה הנ"ל גרס: מתעבת /מתועבת…