Print Friendly, PDF & Email

 פתיחה – התנצלות

בספר הזהר יש במקומות רבים עיסוק בחגי תשרי בכלל ובראש השנה בפרט. חגי תשרי מוארים באור יקרות שגווניו רבים. חשבתי להעיז ולהביא מדבריו ולפרשם. כיוון שלא באתי בסוד הזהר, אני קורא אותו כמדרש, ופירושי, יהיה בהתאם, מדרשי ולא קבלי, קיומי ולא תיאולוגי. יתרה מזאת, לעתים הבאתי את דברי הזהר בדילוגים על מנת להקל עלי ועליכם. כמו כן תרגמתי אותו בתרגום עניני ולא מילולי מדויק, גם זאת כדי להנגיש. אני מקוה שזו ‘עזות דקדושה’ ותולה יהבי באור ד’ וישועתו המתנוצצים כבר עתה. ובכן אבוא אל המלך שלא כדת. והשם הטוב יכפר בעד, כי לבבי הכנתי לדורש את ד’, אם כי לא כטהרת הקודש.


חגי תשרי – חגי האהבה

סִדּוּרָא דְּהָנֵי יוֹמִין, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹמָא בַּתְרָאָה דְּחַג, רָזָא דְּחָכְמְתָא הוּא, בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִתְעַר דְּרוֹעָא דִּשְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא לָהּ לְמַטְרוֹנִיתָא, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא בִּדְחִילוּ בְּדִינָא, וּבָעֵי הַהוּא זִמְנָא בְּתִיּוּבְתָא שְׁלִים, לְאִשְׁתַּכְחָא עָלְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

לְבָתַר אֲתִיאַת מַטְרוֹנִיתָא, וּבַעְיָין בְּנֵי הֵיכָלָא בְּתִשְׁעָה לְיַרְחָא, לְמֶעְבַּד חֶדְוָותָא, וּלְמִטְבַּל בְּנַהֲרָא, לְדַכְאָה גַּרְמַיְיהוּ בְּזִווּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא.

בְּיוֹמָא אַחֲרָא, הוּא זִוּוּגָא דִּילָהּ לְשַׁוָּואָה שְׂמָאלָא תְּחוֹת רֵישָׁהָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי: וּכְדֵין יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִיתָא עַל חוֹבַיְיהוּ, וּמְכַפְּרָא לְהוּ. דְּהָא אִימָּא עִלָּאָה אַנְהִירַת אַנְפָּהָא לְמַטְרוֹנִיתָא בְּזִוּוּגָהָא, וּמִתְכַּפְּרִין כָּל בְּנֵי הֵיכָלָא. כֵּיוָן דִּשְׂמָאלָא מְקַבְּלָהּ לָהּ בְּהַאי יוֹמָא, דְּרֵישָׁא דְּמַטְרוֹנִיתָא שַׁרְיָיא עַל שְׂמָאלָא.

בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּחַג, יִתְעַר יְמִינָא לְקַבְּלָהּ, בְּגִין לְחַבְּקָה וּכְדֵין כָּל חֶדְוָוא וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, וְחֶדְוָותָא דְּמַיִם צְלִילָן, לְנַסְּכָא עַל מַדְבְּחָא. וּבַעְיָין בְּנֵי נָשָׁא לְמֶחֱדֵי בְּכָל זִינִין דְּחֶדְוָה, דְּהָא יְמִינָא גָּרִים. בְּכָל אֲתָר דְּשָׁארִי יְמִינָא, חֶדְוָותָא אִצְטְרִיךְ בְּכֹלָּא, כְּדֵין חֶדְוָותָא הִיא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא.

לְבָתַר בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה, חֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא הוּא, דְּהָא כְּדֵין זִוּוּגָא דְּגוּפָא, הוּא זִוּוּגָא דְּכֹלָּא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, וְדָא הוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְדָא יוֹמָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיהוּ וַדַּאי, וְעַדְבָא דִּידְהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, דְּלֵית בֵּיהּ חוּלָקָא לְאַחֲרָא.

זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (דברים יד) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ’.

(זוהר חלק ג פרשת פנחס דף ריד ע”ב)

תרגום חופשי:

הסדר של הימים שמראש השנה עד שמיני עצרת, הינו חכמה רזית המצויה בין ‘קוצרי השדה’ (המקובלים)

באחד לתשרי, בראש השנה, מתעוררת זרוע שמאל של המלך, לקבל את המלכה, ואז העולם כולו ביראה, בדין. ומתחייב באותו הזמן לשוב בתשובה שלמה, על מנת שיהיה העולם (המלכה) לפני הקב”ה (המלך)

בתשיעי לחודש, בערב יום הכיפורים, באה המלכה, וקרואים בני ההיכל לשמוח, ולטבול בנהר, לטהר עצמם לקראת זיווג המלכה

בעשירי לחודש, יום הכיפורים, הוא הזיווג שלה, להניח שמאלו תחת ראשה, כמו שכתוב: שמאלו תחת ראשי. ואז ישראל מתענים על חטאיהם, ומתכפר להם, שהרי האמא העליונה מאירה פניה למלכה בזיווגה, ומתכפרים כל בני ההיכל, כיוון שהשמאל מקבלת את המלכה באותו היום, וראש המלכה מונח על שמאלו של המלך.

ביום הראשון של חג הסכות, מתעורר הימין לעומת המלכה, על מנת לחבקה, ואז הכל שמח, וכל הפנים מאירים, ושמחת המים הצלולים המתנסכים על גבי המזבח. וקרואים בני האדם לשמוח בכל מיני שמחה, שהרי הימין (החסד) גורם, שבכל מקום ששורה הימין, מתחיבת השמחה בכל. ואז שמחה של שעשועים היא.

ביום השמיני של חג הסכות, יום שמיני עצרת, יום שמחת התורה הוא, שהרי אז, זיווג הגוף הוא, זיווג הכל, להיות הכל אחד, וזוה שלימות הכל. ויום זה, נחלת ישראל לבדם הוא, שאין בו חלק לאחר.

זכאים הם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. עליהם כתוב: כי עם קדוש אתה לד’ אלהיך


פסיעה לגאו

חודש תשרי הוא חודש בו מאירה האהבה, נושעת מכל סיגיה ומגיעה לשיאה בזיווג שלם, טהור וקדוש. חגי תשרי הם שלבי התעוררות התשוקה והתנועה לקראת מימושה השלם של האהבה ביחוד השלם שבזיווג.

ראש השנה – היראה והדין המתעוררים בו, הם ביטוי למתח המתעורר לקראת הזיווג, ולחשש פן לא יעלה יפה. היראה מעוררת את התשובה, את עבודת התיקון המתבקש לשם טיהורה של האהבה וקידושו של הזיווג, ההולכת ונמשכת בעשרת ימי תשובה, עד יום הכיפורים.

ערב יום הכיפורים – הכל מוכן לקראת הזיווג. המלכה באה לארמון. שושביניה, ‘קוצרי השדה’, בני ההיכל, עבדו את עבודת התשובה, קרואים לשמוח לקראת הזיווג (כל האוכל ושותה בתשיעי…) לטהר עצמם לקראת זיווג המלכה. לטבול בנהר או במקוה, על מנת להתבטל ולהיוולד מחדש מן המים החיים.

יום הכיפורים – ‘שמאלו תחת ראשי’. יום ראשית הארת האהבה, החיבוק שלקראת הזיווג. ביום זה נכנס תהליך התשובה להילוך גבוה, בני ישראל מתענים בחמישה עינויים, כדי לטהר את הזיווג מכל שמץ של תאוה חומרית. האם העליונה מאירה את פניה למלכה, ‘עולם החירות’ קורא אלי דרור. ובחיבוק של ‘שמאלו תחת ראשי’, מתכפרים כל בני ההיכל.

יום טוב ראשון של חג הסכות – ‘וימינו תחבקני’. הימין מצטרפת לשמאל לחיבוק שלם, ושמחה גדולה ומגוונת פורצת, שמחה של שעשועי אהבה.

שמיני עצרת – שמחת תורה. יום הזיווג וההתאחדות השלמה. יום אינטימי וצנוע של ישראל לבדם.


המלך והמלכה – סיפור אהבה

מיהו המלך ומי היא המלכה? מיהו הדוד ומי היא הרעיה? כמו בשיר השירים, כל התשובות נכונות. המלך הוא הקב”ה והמלכה היא כנסת ישראל, והסיפור הוא סיפור אהבתם. המלך הוא הקב”ה והמלכה היא כל אחד ואחת מאיתנו. המלך הוא האדם – ‘האני’, והמלכה היא הנשמה – ‘העצמי’. המלך הוא האיש והמלכה היא רעייתו. עבודת תשרי היא עבודת הטיהור והזיכוך של הגעגוע, הכסופים והתשוקה כדי שיהיו כלים מתוקנים לאורות הגבוהים של האהבה בין כנסת ישראל לדודה, בין האדם לנשמתו האלוהית, בין האיש לרעייתו האהובה.

בראש השנה, יום ההולדת של אדם הראשון, בו ‘כל באי עולם עוברים לפניו’, בו אנו מבקשים ‘תיקון עולם במלכות שדי’, אפשר להוסיף עוד מערכת יחסים. המלך הוא הקב”ה והמלכה היא האנושות כולה. זה נכון עד שמיני עצרת בו מוזמן רק אהובו של המלך לסעודה קטנה עימו.

אם כן אפשר לקרוא את הזוהר ובעיקר לעבוד ולחוות את חגי תשרי כסיפור התממשותה של האהבה מהתעוררות הגעגוע (אולי אלו”ל – אני לדודי ודודי לי), התשוקה (ר”ה), ההכנות לזיווג (ימי חירות התשובה עד לתשיעי שהוא התנוצצות החסד שבהתרצות המלכה ובואה אל המלך). ראשית הזיווג – רק עם ההיטהרות מהגסות החומרית שבתענית, והשתחררות מהשיעבוד של התשוקה, שבהארת הפנים הפנימית, באה עת לחבק, החיבוק של השמאל, של היצריות והתשוקה המטוהרים והחופשיים מכל הכרח. ‘שמאלו תחת ראשי’ (יום הכיפורים) המשכו – החיבוק הנשלם על ידי ה’ימין’, הארת הפנים, ‘זיווגא דרוחא’ בלשון הזהר, הארת האהבה והחסד שבשורש יסוד התשוקה. ‘ומינו תחבקני’ (יום טוב ראשון של סכות). והשלמתו – הזיווג השלם, האהבה השלמה והמלאה. האחדות השלמה, הברית והאינטימיות. מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים (שמיני עצרת).

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (דברים ז ו).
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְהֹוָה אלהיו (תהילים קמד טו)
אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהֹוָה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: (תהילים פט טז)