בכל יום וצאת בת קול מאושוויץ ואומרת: 'אוי להם לבריות מעלבונה של שואה'! ואלה מקצת אמריה: אתם היושבים באין מחריד / במשכנות מבטחים / אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד / בשובכם הביתה עם  / הדמדומים / התבוננו וראו הזהו אדם / העובד בביצה הקרה / הוא, שאינו יודע מנוחה [...]

אֲדוֹנֵי הָאֶ-לוֹהִים את הדברים הבאים התעוררתי לכתוב בעקבות הדיון (והתגובות שנוספו לו) שהתקיים מעל דפי 'שבת' בין ניר מנוסי לבין ברוך כהנא, על ספרו של ברוך כהנא 'אורות האדם והנפש | משנתו הפסיכולוגית של הראי"ה קוק וכלים ליישומה'. הדיון הזה פתח אצלי פצע שלמען האמת מעולם לא זכה להיסגר. דברי [...]

הרהורים על ההתגלות התגלות והתעגלות ההתגלות מכוונת אל, פונה אל. היא נשלמת רק בהתקבלותה על ידי הנמען שלה. היא נעלמת כהרף עין לאחר התקבלותה על ידו. התביט עיניך בברק ואיננו. בעקבותיה מגיע בדרך כלל 'חטא עגל' כזה או אחר. נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. עליה לצורך ירידה לצורך עליה. צמצום [...]

זהו הפרק השלישי בסדרה. גם בו איני דן בסוגיה במישור התיאולוגי, אלא מפרספקטיבה אישית, פנומנולוגית וציבורית.יש בפרק זה חפיפה לדברים שנכתבתי בפרקים הקודמים והכנה לפרק הרביעי והאחרון (בינתים). אמונתי כשאני מתבונן באמונתי האימפרסונלית ומנסה להנהירה לעצמי, אני מוצא שהיא אינה ביטוי של תיאולוגיה או אידיאולוגיה ואף לא של אג'נדה חינוכית [...]