ברוכים הבאים ל”חיים בריבוע” – הבלוג של חיים וידל
מוזמנים להרגיש בבית..
הרהורים לקראת תשעה באב תש”פ – בית המקדש ובית ישראל – מחורבן לבניין[1]
הרהורים לקראת תשעה באב – בית המקדש ובית ישראל – מחורבן לבניין[1] כשלון כפול וכשל כפול מה שחרב בתשעה אב הוא המבנה של המקדש. המקדשיוּת, הקדושה, חרבו לפני כן. לא על ידי הרומאים וגם לא על ידי הקב"ה, אלא על ידינו. חורבן המקדש, בית ישראל וראשית היציאה לגלות בתשעה באב, [...]
פרשת מטות תש”פ – נבואת משה ונבואת הנביאים – יחסיות ומוחלטות, זמניות ונצחיות
פרשת מַּטּוֹת 'כה אמר ד'' – 'זה הדבר'[1] 'זה' הערך המוסף של נבואת משה (א) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת משֶׁה: (ב) וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד: (ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַידֹוָד אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר [...]
יום ירושלים תש”פ – רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר
יום ירושלים תש"פ – רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר אני מקדיש את המאמר הזה בחיל וברעדה לזכרו של מחבר שיר הקודש 'אור וירושלים', יוסף שריג. לוחם, חולם ומשורר, בן קבוץ בית השיטה שנפל במלחמת היום הכיורים בקרב ברמת הגולן. על גבורתו במלחמה, הוא עוטר באות המופת. לא נותר לי אלא להוסיף: [...]
ל”ג בעומר תש”פ – רשב”י והראי”ה – האדרא רבה ותורת ארץ ישראל
רשב"י והראי"ה – האדרא רבה ותורת ארץ ישראל פתיחה אחת הקריאות הנמרצות ביותר של הראי"ה קוק, היתה הקריאה להבאת לימוד הנסתר למרכז בית המדרש. הראי"ה ראה בכך את אחד הצירים המרכזיים של תחית עם ישראל בארצו הארת תורת ארץ ישראל. כשם שלימד רשב"י ש'עלמא ברזא איתקיימא', כך לימד הראי"ה ש'גאולתא [...]
פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)
פתיחה – תסביך החמלה יש 'תסביך יהודי' שאקרא לו לצורך הדיון דלהלן 'תסביך החמלה'. פגשתי אותו לא פעם בבית המדרש ועלי להודות שהפנמתי אותו במידת מה. למה אני מתכוון? יש 'קטע כזה' שכל אימת שהיהודי נפגש עם המילה 'חסד' או 'חמלה' ולעתים גם 'סליחה' ו'מחילה', הוא מיד חש שנפל למלכודת [...]
עצמאות תש”פ – גאולת העבר וגאולת העתיד (או שמא ההווה)
פתיחה בי אישית מתקיימת בכל יום עצמאות דעתו החזיונית של בן זומא במלואה, ולכל הפחות, בסיוגה על ידי חכמים: 'לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו'. כשם שיציאת מצרים 'דחקה' את רגל הבריאה ('אנכי ד' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ולא 'אשר בראתי [...]