פרשת מטות תש”פ – נבואת משה ונבואת הנביאים – יחסיות ומוחלטות, זמניות ונצחיות
פרשת מַּטּוֹת 'כה אמר ד'' – 'זה הדבר'[1] 'זה' הערך המוסף של נבואת משה (א) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת משֶׁה: (ב) וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד: (ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַידֹוָד אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל [...]