הראי"ה קוק – וטהר לבנו לעבדך באמת (חלק ראשון) פתיחה – דעת, עבודת וקרבת אלוהים במאמר 'יסורים ממרקים' (וכמו כן ב'מאמר הדור' ובמקומות רבים נוספים) מזהה הראי"ה קוק את הכפירה וההחלנות בעם ישראל, בדורות האחרונים, כזעקת עלבון, תיסכול וכאב של האדם הבוגר והמפותח, לנוכח פניה הדלים והעלובים היהדות שעל ברכיה גדל וחונך, וכתביעה לאמונה, שלא [...]
תורה וחכמה – שכל משכיל ומושכל טיול שנתי מידי שנה קרואים אנו לצאת למסע שורשים, למפגש עם היסודות של בית חיינו, כעם וכיחידים. מסע זה מתרחש בכמה מישורים. במישור הטבעי, במפגש עם עונות השנה החולפות לנגד עינינו. במישור ההסטורי, בזכרון התחנות המכוננות של תולדות עם ישראל. במישור הרוחני, בקריאת כל התורה כולה מידי שנה. אמנם [...]
יומן שבועי – לקט שכחה ופאה ניסוח קולע כחוט הסערה (כן הסערה) ״כל שיריו של וולבק הם שירי הישרדות החופרים בעומק האפלה. הפסימיזם שלהם הוא פתח לעליצות פראית. רק באמצעות מאבק ניתן לעמוד מול הצער והרצח. השירה של וולבק עשויה ממרירות, מתסכול ומברקים פראיים. זוהי תבוסה שלא אמרה את המילה האחרונה״. (מתוך טקסט מטעם פרנס [...]
התורה - סיפור מכונן? התורה – מילדות לבגרות התורה מספרת לנו את הסיפור הגדול של העולם והאדם. גיבוריו הם, האל, אבות האומה, עם ישראל, נביאיו וחכמיו, גדוליו ומנהיגיו. היינו מצפים שהאל, בורא העולם ומלכו – המנהיג ומשגיח – המתגלה ומצווה – הגואל ומושיע, יהיה כליל השלמות. שאבות האומה וגדוליה שלאורם אנו מתחנכים ובדרכם אנו אמורים [...]
תחנונים על תפילת הבקשה. או - קושיות מן החלל המלא קול התפלה לא ידום תאודור אדורנו, פילוסוף, גרמני ממוצא יהודי ואיטלקי, אמר: 'לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות'. בעקבות אמירה זו מצאתי את עצמי אומר פעם מנהמת לבי: 'להתפלל תפילת בקשה אישית לאחר השואה, זו לא רק גסות רוח וכהות חושים, אלא גם לעג לרש [...]
תחנונים על תפילת הקבע שני קולות המחלוקת הקדומה, אם התפילה היא מצוה, או שורש לכל המצוות, לב עבודת ד', ושמא חסד ומתנה, לא הוכרעה עד היום. מה שאינו שנוי במחלוקת ביחס לתפילה, הוא שהיא מציבה לפנינו קשיים, מעוררת בנו קושיות ומאתגרת אותנו כדבעי [1]. הקול הנשמע בדרך כלל בחלל עולמנו, הוא הקול הטוען שעיקר הקושי שבתפילה [...]
העקדה – שני מבטים מנוגדים ונסיון (ש'מריח' אפולוגטי) לישבם יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי / וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי / מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי[1] / מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. בדרשותיו של חברי בארי צימרמן ז"ל לפרשת השבוע, יש מיזוג מיוחד במינו, של דבש ועוקץ, של אמפטיה והתלבבות מחד, ושל אירוניה וביקורת נוקבת מאידך (אך [...]
בַּקְּשׁוּ פָנָי - פרק מהביוגרפיה של האמונה 'מבקשי הפנים' הדברים הבאים נכתבו מתוך קריאה בספרה המרתק והמאלף של מלינה הלנר – אשד, 'מבקשי הפנים – מסודות ה'אידרא רבא' שבספר הזוהר'. הספר מבקש להבין את 'שפת הפנים' המיוחדת של ה'אידרא רבא'. איני בר הכי לשפוט את מידת הצלחתו, אך לי, הוא נתן מתנות יקרות, ואני ממליץ [...]
סוכת סדום בשכר מצוות סוכה בפסיקתא לסוכות [1] מובאות כמה דרשות שהפתיחתא שלהן הוא הפסוק: וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר (ישעיה ד ו). בכולן הבטחות נדיבות שיתקיימו 'לעתיד לבא' למקיים מצות סכה כהלכתה בהווה. נראה לי שה'לעתיד לבא' עליו מדובר, הוא הזמן הגאולי-המשיחי, בו תתקיימנה נבואות אחרית הימים של הנביאים ו'תתגשמנה כל התקוות' [...]
'יוֹם שִׂימַת אַהֲבָה וְרֵעוּת, יוֹם עֲזִיבַת קִנְאָה וְתַחֲרוּת' עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שיפייסנו... והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול (שו"ע אורח חיים סימן תר"ו סעיף א) פרדוקס הסליחה הדברים שלהלן, ראשיתם, סכום של דיונו של יותם בנזימן (להלן – י"ב)[1] ואחריתם תוספת להם. הפרדוכס הלוגי – אי אפשר לאיין את הפגיעה, [...]